פסק-דין בתיק בג"ץ 5757/04

השופט א' א' לוי:

           האם ראוי הוא כי אדם הממלא תפקיד ציבורי יוסיף ויכהן בתפקידו חרף טענות, כי הוא מעורב בביצועם של מעשים פליליים הנגועים בכשל מוסרי חמור, וזאת אף שטרם נמצאה עילה ולו לפתיחתה של חקירה בעניינו? זו השאלה העומדת להכרעה בעתירה שבפנינו.

הרקע

1.        בתאריך כ"ה באדר תשס"ד (18.3.2004) אישר שר הביטחון את מינויו של מפקד חיל האוויר, האלוף דני חלוץ, לתפקיד סגן הרמטכ"ל. האלוף חלוץ נכנס לתפקידו כארבעה חודשים מאוחר יותר, ביום כ"ו באלול תשס"ד (15.7.04).

           בשנים האחרונות, ובכלל זה בתקופה בה עמד האלוף חלוץ בראשו, מילא חיל האוויר תפקיד מוביל במשימות סיכול בגדה המערבית וברצועת עזה, בהן נהרגו פעילי טרור פלסטינים רבים. באחת הפעולות, שבוצעה בתאריך 22.7.2002, נהרג בתקיפה מן האוויר צלאח שחאדה, מן הבולטים שבפעיליו המבצעיים של ארגון חמא"ס, שהיה אחראי לעשרות פיגועים קטלניים, בהם מצאו את מותם מספר רב של ישראלים, מהם אזרחים רבים.

           גורמי הביטחון בחנו דרכים שונות לפגוע בשחאדה, ולבסוף הגיעו לכלל דעה כי אין מנוס מביצועה של תקיפה מן האוויר נגד דירת המסתור בה שהה בעיר עזה.  חלק לא-מבוטל ממאמצי התכנון של הפעולה הושקע בניסיון להימנע מפגיעה, אגב ביצוע התקיפה, באזרחים פלסטינים. כך, במספר הזדמנויות שנוצרו לא אושרה התקיפה מחשש לפגיעה מאסיבית בחיי אדם, ומשנתקבל לבסוף האישור הוחלט על ביצועה בשעות הלילה בהן צפויים הרחובות להיות ריקים מאדם. כן הוחלט על שימוש בפצצה יחידה המקטינה, כך לקביעתם של הגורמים המקצועיים, את הסיכון להחטאה ולפגיעה במבנים סמוכים.

           התקיפה בוצעה כמתוכנן, באמצעות הטלתה של פצצה בת טון אחד על בית המסתור. המבנה נפגע. שחאדה ופעיל חמא"ס נוסף ששהה עמו נהרגו. עם זאת, חרף ההנחות המוקדמות - שהתבססו על תמונת המודיעין שהייתה בידי גורמי הביטחון באותה עת, והתבררה בדיעבד כלקויה - נהרגו גם 15 אזרחים פלסטינים, מרביתם ילדים, ולמעלה מ-150 נפצעו. רוב ההרוגים שהו בבתים סמוכים ליעד, וההרס הסביבתי הרב שגרמה הפצצה הביא לפגיעה הקשה בהם. 

2.        לנוכח תוצאותיה הקשות של התקיפה, הופנתה כלפי גורמי הביטחון ביקורת נוקבת מצד חלקים בציבור, ובעיקר שוגרו חצי אשמה כלפי טייסיו של חיל האוויר. אף מתוך החיל עצמו נשמעו דעות המטילות ספק בחוקיותן של פעולות החיסול ובמוסריותן. השיח הציבורי נחלק בין מי שסברו כי מדובר בפעולות הכרחיות, המתחייבות ממצב הלחימה השורר בשטחים, לבין הגורסים כי מבצעי חיסול מסוג זה נוגדים לא רק את דיני הלחימה, אלא אף את המוסר האנושי, עד כדי האשמת המעורבים בהם בביצועם של פשעי מלחמה. כך נשמעו קולות הקוראים להעמיד את הטייסים הלוקחים חלק בפעולות הסיכול לדין בפני בית-הדין הבין-לאומי בהאג. אף דווח על גילויים, גם אם בהיקף מצומצם, של זעם שהופנה אישית כלפי טייסים, לרבות ריסוסן של כתובות נאצה על מכוניותיהם.

3.        בתאריך 23.8.2003 פורסם בעיתון "הארץ" ראיון עם מפקד חיל האוויר, תחת הכותרת "יפי נפש, נמאסתם". האלוף חלוץ חזר בראיון זה על דברים שאמר בפגישה שקיים עם אנשי צוות האוויר שהיו קשורים לפעולה נגד שחאדה. בראשית הראיון הוא מצוטט כמי שאמר:

"חשוב לי שתדעו שאני עומד מאחוריכם ולפניכם במאה אחוז. הביקורת שמושמעת בארץ ובעולם אינה נוגעת לכם. אני מהווה חיץ ביניכם ובין הביקורת. כל מי שמבקר, כל אותם מתייפיפים, שיבקרו אותי, לכם אין בעיה... תישנו טוב בלילה. גם אני, אגב, ישן טוב בלילה. לא אתם בוחרים את היעדים ולא אתם בחרתם את המטרה במקרה שלפנינו. אינכם אחראים לתוכן המטרה. הביצוע שלכם היה מושלם. מעולה. ואני חוזר ואומר - שום בעיה לא מוטלת לפתחכם בעניין הזה. עשיתם בדיוק את מה שהונחיתם לעשות. לא חרגתם מילימטר ימינה או שמאלה. וכל אלה שיש להם בעיה עם זה, שיתייצבו מולי".

           בראיון גופו הוסיף חלוץ, בתשובה לשאלות שהופנו אליו:

"כל אותם אנשים שדיברו על פקודה בלתי חוקית בעליל ואיימו שיסגירו את הטייסים לבית הדין בהאג, פשוט ירדו מהפסים. האם זה הציבור שלמענו צה"ל לוחם יום יום? כל אותם מתייפיפים, שמעזים להפעיל שיטות של סחטנות מאפיונריות על לוחמים? אני לא זוכר שהם אי פעם איימו להסגיר את אחד מרבי-המחבלים, הטרוריסטים שהרגו רבים מאזרחי ישראל, להאג. ומה שיש לי לומר לגבי אותם אנשים הוא - זו מדינה דמוקרטית, להביע דעה תמיד מותר. אבל לבגוד - אסור... צריך למצוא את הסעיף המתאים ולהעמיד אותם למשפט בישראל.

...

מדינת ישראל לעולם לא תפקיר איש מלוחמיה לחסדיו של בית דין בינלאומי כזה או אחר. אם אזרח ישראלי יהודי יסגיר לוחם ישראלי יהודי למוסד משפטי כזה או אחר, צריך למצות אתו את הדין במלוא החומרה.

...

המיעוט האפסי הקולני הזה מזכיר לי זמנים חשוכים של העם היהודי, שבהם מיעוט מקרבנו הלך והסגיר חלק אחר, אסור שזה יקרה שוב. מי היה מאמין שטייסי חיל האוויר ימצאו את מכוניותיהם מרוססות בכתובות נאצה בעקבות פעולה שביצעו".

           ובהתייחסו לדילמות המוסריות, העשויות להתלוות לפעולות מן הסוג שבוצע, קבע האלוף חלוץ:

"רצית לדבר איתי על מוסר, ואני טוען שמדינה שאינה מגינה על עצמה עושה דבר בלתי מוסרי. מדינה שלא תגבה את לוחמיה, לא תתקיים.

...